<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות ה' ח"ה</h1>
<h2>דף ה:</h2>
ועוד פשוט בבכורות בהמה טהורה שילדה כמין טמאה מותרת. וטמאה שילדה כמין טהורה אסור'.
<h2>דף ז.</h2>
אותו ואת בנו נוהג בכלאים אם ב' מיני בהמות הולידו כגון עז ורחל, בכל אותו המין הבא מהם נוהג. ונוהג בכוי שהוא ספק חיה ספק בהמה והוא מין הבא מתיש ומצביה או מצבי ותישה ודינו כך, תישה ובנה צבי חייב כי בנו בכל דהו אמר רחמנא אבל צביה ובנה תיש פטור דשה ובנו אמרה תורה ולא צבי ובנו. ותיש הבא על הצביה וילדה בת ואותה בת ילדה בן או בת אסור לשחוט ביום א' הבת ובנה אבל אינו לוקה. וצבי הבא על התישה וילדה בת והבת ילדה בן אם שחט הבת והבן ביום א' לוקה דמספקא לן אי חיישי' לזרע האב ושה כל דהו אמר רחמנא כך פשוט. ורי"ף לא הביא כל זה ושמא ס"ל כמ"ד שאינה מתעברת טמאה מטהורה ולא בהפך וכן דקה מגסה וכן חיה מבהמה כדאמרי' בבכורות [ז' ע"א]. ויש חולקים כי מתעברת בהמה גסה מדקה או בהפך וכן חיה מבהמה או בהפך כמו שכתבתי אבל בטמאה וטהורה כ"ע מודו דלא מעברא זו מזו.
ולד טרפה פי' שנולד מן הטרפ' כשר כך פשוט ובקמא.
<h2>דף יז.</h2>
אותו ואת בנו נוהג בכלאים אם ב' מיני בהמות הולידו כגון עז ורחל, בכל אותו המין הבא מהם נוהג. ונוהג בכוי שהוא ספק חיה ספק בהמה והוא מין הבא מתיש ומצביה או מצבי ותישה ודינו כך, תישה ובנה צבי חייב כי בנו בכל דהו אמר רחמנא אבל צביה ובנה תיש פטור דשה ובנו אמרה תורה ולא צבי ובנו. ותיש הבא על הצביה וילדה בת ואותה בת ילדה בן או בת אסור לשחוט ביום א' הבת ובנה אבל אינו לוקה. וצבי הבא על התישה וילדה בת והבת ילדה בן אם שחט הבת והבן ביום א' לוקה דמספקא לן אי חיישי' לזרע האב ושה כל דהו אמר רחמנא כך פשוט. ורי"ף לא הביא כל זה ושמא ס"ל כמ"ד שאינה מתעברת טמאה מטהורה ולא בהפך וכן דקה מגסה וכן חיה מבהמה כדאמרי' בבכורות [ז' ע"א]. ויש חולקים כי מתעברת בהמה גסה מדקה או בהפך וכן חיה מבהמה או בהפך כמו שכתבתי אבל בטמאה וטהורה כ"ע מודו דלא מעברא זו מזו.
<h2>דף כא:</h2>
יש ד' פרקים בשנה שהמוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט או בתה ואם לא הודיעו הוא מקח טעות וכתבתיו במישרים [נ"ט ח"ה] בדין משא ומתן, ובשא' ימות השנה שואל לוקח אם מכר בתה לשחוט או אמה. ושם גם כן המוכר לחתן האחת ולכלה האחרת צריך להודיעו. שם כתבתי אם לא הודיעו מוכר אפילו באלה הד' פרקי' שוחט ואינו נמנע. ושם ג"כ כתבתי הלוקח מתגר גוי או ישראל והלך לו ואינו יכול לשאלו כתבו הפוסקים שיש מי שכתב שיש לחוש אפילו בשאר ימות השנה וי"א שאין לחוש.
<h2>דף כד.</h2>
ועוד פשוט בבכורות בהמה שמניקה ולד ואין אנו יודעים שהוא בנה וילדה פעם אחרת ואין אנו יודעים אם אפשר שתאהוב ולד אחר מאחר שילדה פעם אחרת ליתן לו לינק, ולפי' אם שחט' ביום א' (אם) [עם] אותו הולד שיונק אינו לוק' מספק.
<h2>דף מג:</h2>
בריה שיש לה שני גבין וב' שדראות אסורה אפילו במעי בהמה טהורה פשוט בנדה.
<h2>דף מה:</h2>
אותו ואת בנו אם נוהג בזכרים ר"ל לשחוט האב עם הבן או הבת כמו שאסור לשחוט (האב) [האם] עם בנה מחלקת בגדולים בזה הפרק. יש פוסקים דאינו נוהג בזכרים אלא בנקבות וכן פ' רי"ף ובה"ג ושאלתות, ויש פוסקי' דנוהג בזכרים כמו בנקבו' דחוששין לזרע האב, ויש פוסקים שאם נודע בפירוש מי הוא האב שאסו' וכן נראה עקר, ומ"מ ראוי להחמיר כי הוא איסור תורה.
<h2>דף מו:</h2>
ועוד פשוט הוציא ראשו אפילו החזירו קודם שחיטה הרי זה כילוד ואינו ניתר בשחיטת אמו, ואם נמצא העובר חי במעי אמו טעון שחיט' ואם נמצא מת הרי הוא כנבלה כיון שיצא ראשו. חותך מהעובר שבמעיה ולא יצא לחוץ ושחט את אמו מותר באכילה מה שנחתך אבל אם חותך בפנים דבר שהוא מגוף הבהמה עצמה אף על פי שאינה נטרפת בו כגון שחתך בפנים טחול או כליות וכיוצא בהן אותו האבר שנחתך אסור ואין שחיטת אמו מתירתו כך פשוט בחולין.
